JNF Criminal Enterprise


"לא בשמנו הקול היהודי נגד מלחמותיה של ישראל" - NION  - Not in Our Name
בקיץ 2006 התכנסנו בטורונטו על מנת ליצור את "לא בשמנו", בשם סולידריות עם תושבי לבנון ופלסטין, נגד מלחמותיה של ישראל ונגד שיתוף הפעולה של ממשלת קנדה עם מעשיה הנפשעים של ישראל. העקרונות העומדים בבסיס הארגון הם:

  1. קולות מהקהילה היהודית – אני יהודים-קנדים המתנגדים למיליטנטיות הישראלית, ולגזילת אדמות מפלסטינים הנמשכת מאז 1948. במשך מאות בשנים, חיו יהודים וערבים בשלום. יש להכיר בגזל האדמות ותוצאותיו כעוול ולפעול לתיקונו על מנת לשוב ולחיות בשלום.
  1. התנגדות לאפרטהייד הישראלי – אנו דוחים את משטר האפרטהייד בישראל ואת חוקיו הגזעניים המקבעים זכויות-יתר ליהודים אך מדירים את הלא-יהודים מן האזרחיות המלאה, ובעיקר את הפלסטינים. אנו מתנגדים לחוק השבות, המציע לכל יהודי בעולם אזרחיות מלאה במדינת ישראל, בעוד החוק מונע את האזרחיות מפלסטינים. אנו תומכים בזכותם של הפלסטינים, ילידי הארץ המקוריים, אשר אולצו לחיות כפליטים, לשוב לאדמותיהם תוך פיצוי מלא בהתאם לחוק הבינלאומי. אנו תומכים בהקמתה של מדינה דמוקרטית וחילונית, אשר לא תחוקק חוקים גזעניים, ואשר תבטיח חיי שיתוף פעולה מלאים ליהודים וערבים.
  1. יודעים אנו אנטישמית מהי, ואנו מתנגדים לה. אין אנו זרים לאנטישמיות (במובן של שנאת יהודים) בקנדה ובמדינות אחרות. יש בינינו ניצולי שואה וכן בנות ובנים לניצולי שואה. אנו ומשפחותינו סבלנו אפליה, שאילצה אותנו לעזוב את בתינו, להימלט על נפשינו, להסתתר מפחד מאסר ועינויים בידי השלטונות ואף לשנות את שם המשפחה על מנת שלא נזדהה כ"יהודים". אפליה כזאת הביאה לקיפוח פרנסתינו, כל זאת משום שאנחנו יהודים. אבל גם במדינה היהודית לא מצאנו מקלט מהאנטישמיות. זוועות השואה וגילויי האנטישמיות אין בהם הצדקה לכינונה של מדינה אתנוצנטרית. לפיכך אנחנו מביעים תמיכה בתנועות לזכויות אזרח, שמטרתן הוא ליצור סולידריות במאבק נגד גזענות בכל מקום בעולם.
  1. אין זהות בין יהדות לציונות. אנו טוענים כי היהדות היא דת ותרבות ייחודית, ואיננה זהה לציונות. משמעות הציונות היא קיומה של מדינה יהודית אתנוצנטרית. היהודים, בדיוק כמו כל בני דת אחרת, איננה קבוצה הומוגנית, ואין כל יסוד לטענה כאילו גישתם כלפי מדינת ישראל אחידה. ארגונים מבוססים כלכלית כמו בני ברית, הקונגרס היהודי-קנדי, הועד היהודי המדיני, ועד ישראל-קנדה וידידי מרכז ויזנטל טוענים כי הם מייצגים נאמנה את הקהילה היהודית בקנדה. אך הם טועים. אלו הם ארגונים פרו-ציוניים, המגנים על מדיניותה של ישראל. ארגונים אלו דוברים בשמם בלבד, אך לא בשמנו.
  1. די להסתה – ארגונים ציוניים כמו גם אנשים פרטיים הטיחו בנו האשמות כאילו סולידריות עם העם הפלסטיני והתנגדות למדיניותה של ישראל הם גילויי אנטישמיות. אין שחר לאישומים אלו. ישראל היא ישות פוליטית בלבד, ולא חלק מפולחן יהודי. ארגונים ואישים ציוניים בחרו ובוחרים להסית נגד המתנגדים למדיניות הישראלית על מנת להשתיק דיון דמוקרטי ופתוח. הסתה זאת עומדת בניגוד מוחלט לעקרון החופש הדיבור ונועדה ליצור דה-לגיטימציה לתומכי המאבק למען הפלסטינים ולמען זכויות אדם. האשמות השווא באנטישמיות מביאות בנוסף לזילות של גילויי גזענות כלפי יהודים. הסתות ממין זה הן תכופות ורבות. דוגמאות מהשנה האחרונה: התקפות (OSSTF, CUPE) על ארגוני פועלים המתנהלים באופן דמוקרטי, ארגונים דתיים הקוראים לחרם על מוצרי התנחלויות (ועידת הכנסיה היוניטרית בטורונטו); התקפות על נבחרי ציבור שביקרו בלונדון בקיץ 2006 וקראו לפתרון צודק באזור (נאש, מורני, ורשבסקי); מרצים וסטודנטים המבקרים את ישראל "זוכים" להתפרעויות של פעילים ציוניים (אוניברסיטת יורק); התקפות על אמנים ויצירותיהם ("שמי רייצ'ל קורי", קתרין וינר ואלן ריקמן ו"שלוש משאלות: ילדים ישראלים ופלסטינים מדברים", דבורה אליס).
  1. מעשיה הנפשעים של מדינת ישראל. הנסיונות הנואלים להשתיק קולות מתנגדים נועדו להסוות את התנהלותה של ישראל. מיתוס הולדתה של ישראל כמדינה "ארץ ללא עם" הוא מופרך מיסודו. ב- 1948, כ- 800 אלף פלסטינים גורשו מבתיהם, 531 כפרים נהרסו, ו-11 ערים התרוקנו מיושביהן הפלסטיים. אחת ההשלכות של מלחמותיה של ישראל ב- 1948 ו- 1967 היא היווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינים. כיום חיים כ- 4.3 מיליונים מהם בארצות ערב, וכ- 7.2 מיליונים מפוזרים ברחבי העולם. במדינת ישראל, 93% מהקרקעות נועדו להתיישבות יהודית בלבד. מאז הכיבוש של 1967, 12 אלף בתים נהרסו ו- 18 אלף עצי זית נעקרו. ישראל שולטת במרחבי היבשה, האוויר והים. הפלסטינים החיים בה הם אזרחים סוג ב', בו בזמן שישראל מחזיקה מיליוני פלסטינים תחת שלטון כיבוש. 75% מהפלסטינים החיים בשטחי 1967 מרוויחים פחות מ- 2 דולר ביום. 450 אלף אזרחים ישראלים עברו להתגורר בהתנחלויות ברחבי הגדה, בעוד מזרח ירושלים, רצועת עזה והפלסטינים בגדה חיים תחת מצור מתמיד. חומת האפרטהייד ההולכת ונבנית באופן בלתי חוקי תביא להפרדתם של 50 אלף חקלאים פלסטינים מאדמותיהם ומגישה למקורות מים. הגבלת גישתם של הפלסטינים למקורות מים מביאה לתוצאות הרסניות בתחום החקלאות.
  1. התנגדות לשיתוף הפעולה של ממשלה קנדה עם ישראל. ממשלת קנדה מגנה בחריפות ובאגרסיביות על מדיניותה הנפשעת של ישראל. ביולי 2004, 150 מהמדינות החברות באו"ם הצביעו בעד החלטה שתכליתה דרישה מישראל להישמע לפסיקת בית הדין הבינלאומי לפיה חומת האפרטהייד היא בלתי חוקית. קנדה בראשות פול מרטין הייתה אחת מהנמנעות. במרץ 2006, ממשלת קנדה בראשות סטיבן הרפר הייתה מהראשונות להפסיק את הסיוע הכלכלי לרשות הפלסטינית לאחר ניצחון החמאס בבחירות דמוקרטיות. ביולי 2006, בזמן שאלפי אזרחים לבנונים נהרגים ונפצעים כתוצאה ממתקפה צבאית ישראלית, הכריז סטיבן הרפר כי תגובתה של ישראל "שקולה". הכרזה זאת הייתה תוצאת לחץ מצד ארגונים ציוניים ותומכיהם, בעוד אנו ויהודים קנדים רבים גינינו את שיתוף הפעולה הזה.אנו מביעים תמיכה ב- 170 ארגונים פלסטינים הקוראים לסולידריות נגד מלחמותיה של ישראל ונגד הכיבוש, קריאה נתמכת גם על ידי ארגונים ישראלים לזכויות אדם. אנו גם מביעים את תמיכתנו בקריאה לחרם מקיף לשם יצירת חרם בינלאומי על ישראל. אנו דורשים ששתי המדינות, ישראל וקנדה, יצייתו לחוק הבינלאומי ויכבדו את זכויות האדם.

Not In Our Name – Jewish voices opposing Zionism
E-mail: info@nion.ca

More information can be found at:
Coalition Against Israeli Apartheid
Electronic Intifada
Electronic Lebanon
Grassroots Palestinian Anti-apartheid Wall Campaign
Jewish Voices for Peace

This page is compliant with the following standards:
Valid XHTML 1.0 Transitional Valid CSS logo Level triple-A conformance icon, W3C-WAI web content accessibility guidelines 1.0